משקיעים רבים מסתפקים באפיקי ההשקעה הקלאסיים והמסורתיים שמוצעים להם על ידי יועצים ומנהלי תיקי השקעות כאלו ואחרים. יחד עם זאת, המשקיע הממוצע בישראל לא נחשף לאפשרויות השקעה שאינן כלולות בתיק ההשקעות המסורתי, לכן רבים מהמשקיעים בארץ לא מפזרים סיכונים בתיק ההשקעות שלהם והם לא משקיעים את כספם באפיקי השקעות אלטרנטיביים כדוגמת הלוואות חברתיות ועוד.
גיל סתיו מנכ”ל בלנדר ישראל מסביר כי, “כל השקעה כרוכה בלא מעט סיכונים, לכן כל משקיע חייב להבין כי מרכיב ניהול הסיכונים הוא חלק משמעותי ובלתי נפרד בתחום ניהול תיקי ההשקעות. יש השקעות המאופיינות בדרגת סיכון גבוהה, לכן המשקיע עשוי למצוא את עצמו במעין רכבת הרים מהירה עם עליות וירידות, פניות חדות ושינויים מהירים, השקעה כזו יכולה להניב תשואה גבוהה בפרק זמן קצר, אך המשקיע צפוי לסבול מלחץ דם גבוה ומלא מעט דפיקות לב מואצות, הוא גם עלול לחוות הפסדים משמעותיים בגלל התנודתיות הגבוהה”.
משקיע חכם ומנוסה מנהל את תיק ההשקעות שלו באופן נכון ותוך פיזור סיכונים מיטבי. המשקיע המנוסה מגבש אסטרטגיית השקעות המתאימה לו ולרמות הסיכון שהוא מוכן לקחת, וכדי למזער סיכונים הוא כולל בתיק שלו אפיקים סולידיים והשקעות עם הגנה וביטוח מסוימים.
ראוי לציין כי בתקופת משבר הקורונה וכחלק מהתוכנית הכלכלית של הממשלה, הוחלט להציע השקעה מוגנת לגופים המוסדיים שישקיעו בחברות הייטק. ההחלטה על כך פורסמה במאי 2021 על ידי ועדת ההשקעות של רשות החדשנות, והגופים המוסדיים המובילים שהצטרפו לתוכנית וקיבלו אישור להשתתף זוכים להשקעה מאושרת בהגנת המדינה, ולמעשה המדינה מספקת עבורם הגנה בשיעור של עד 40% מהיקף ההשקעות שלהם. בעוד הגופים המוסדיים ובעלי ההון הזמין להשקעות בחברות הייטק זוכים לאפיקי השקעות מוגנים, המשקיע הממוצע לא נהנה מרשת ביטחון לכן עליו לכלול בתיק שלו אפיקים המבטיחים לו הגנה מסוימת על כספו.
תחום ההשקעות האלטרנטיביות ממשיך לצמוח בישראל וכיום המשקיעים יכולים לגוון את התיק שלהם ולכלול בו מגוון רחב של אפיקי השקעה אלטרנטיביים, כמו השקעות נדל”ן באירופה ובארצות הברית, השקעות בחברות הייטק ובמיזמים של חברות סטארט-אפ, השקעות באמצעות קרן גידור והשקעה אלטרנטיבית ומוגנת בהלוואות חברתיות.
בלנדר היא חברת פינטק בינלאומית המתמחה בעיקר באשראי צרכני, בלנדר מפעילה פלטפורמה טכנולוגית מצליחה ומתקדמת להלוואות בין אנשים – הלוואות חברתיות .
סתיו מוסיף כי, ” השקעה באמצעות פלטפורמת ההלוואות החברתיות של בלנדר הינה השקעה מוגנת הכוללת רשת הגנה כפולה עם חברת ביטוח בינלאומית. ההשקעות האלטרנטיבות הן הדבר החם ביותר בקרב המשקיעים בארץ ובעולם, ויותר ויותר משקיעים פרטיים בוחרים בהשקעה הבטוחה דרך בלנדר כדי לפזר ולהפחית סיכונים בתיקי ההשקעות שלהם”.
מניתוח הדוחות הכספיים והפרסומים של החברה ניתן ללמוד כי בלנדר שומרת על תשואה שנתית יציבה בשיעור של כ-7%, לאחר ניכוי עמלות. זו תשואה המתאימה לרבים מהמשקיעים הפרטיים, ואפיק ההשקעה בהלוואות החברתיות כולל הגנה חשובה באמצעות קרן הביטחון המנוהלת על ידי נאמן חיצוני לצורך הגנה על כספי המשקיעים המלווים, בשילוב שכבת ההגנה של חברת הביטוח הבינלאומית – כל אלו ועוד הופכים את ההשקעה באמצעות בלנד למוגנת ולמשתלמת במיוחד.
באמצעות השקעה בפלטפורמת בלנדר, ניתן לגוון את תיק ההשקעות שלכם ולכלול בו השקעה אלטרנטיבית עם שתי שכבות הגנה. כל משקיע יכול לבחור את ההשקעה המתאימה לו ביותר מבחינת סיכונים ושכבות הגנה.
אין באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה במוצרים פיננסיים שונים ואין בו משום תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם. התשואה הינה ממוצעת במונחים שנתיים לחודשים ינואר-יולי 2023 ואינה מדד או ערובה לתשואת העתיד. התנאים המחייבים של הביטוח מפורטים בפוליסה המלאה שנרכשה על ידי החברה. בלנדר פי 2 פי ישראל בע״מ רישיון תיווך באשראי מורחב מס׳ 53438 .
משקיעים רבים מסתפקים באפיקי ההשקעה הקלאסיים והמסורתיים שמוצעים להם על ידי יועצים ומנהלי תיקי השקעות כאלו ואחרים. יחד עם זאת, המשקיע הממוצע בישראל לא נחשף לאפשרויות השקעה שאינן כלולות בתיק ההשקעות המסורתי, לכן רבים מהמשקיעים בארץ לא מפזרים סיכונים בתיק ההשקעות שלהם והם לא משקיעים את כספם באפיקי השקעות אלטרנטיביים כדוגמת הלוואות חברתיות ועוד.
מצאתם את עצמכם שואלים את הסובבים או אפילו את עצמכם – איך לחסוך כסף? סימן שנפל לכם אסימון חשוב מאוד. הרי תמיד ידעתם שחסכונות הם דבר חשוב והכרחי עבור העתיד שלכם ושל המשפחה שלכם, הכרחי על מנת שתוכלו להתקיים בחופש כלכלי ולהיות מסוגלים להתמודד עם שינויים תעסוקתיים ואירועים בלתי צפויים, מבלי לקרוס כלכלית.
מושגים רבים בשוק ההון יכולים לבלבל ולעתים קשה לדעת למה בדיוק מתכוונים כאשר משתמשים במושגים אלו, מושגים כמו ‘ריבית פריים’ למשל – אז בואו נעשה קצת סדר ונסביר מהי בעצם ריבית פריים.
שיפוץ מהיר, חופשה ברגע האחרון, רישום ללימודים, אירוע משמח – הם רק חלק מהמקרים שבהם אנחנו רוצים להיעזר בהלוואה. התרבות הישראלית שבה אנו דורשים כאן ומיד אנחנו רוצים להיעזר בהלוואה. התרבות הישראלית שבה אנו דורשים כאן ומיד מביאה אותנו לפנות פעמים רבות לחפש אחר הלוואה אטרקטיבית, שכן לא תמיד מסגרת הבנק מאפשרת את הגמישות הרצויה וגם אם כן, הריביות גבוהות והמסגרת מוגבלת, ולכן פתרון חלופי ויעיל הוא הלוואה חוץ בנקאית.
מרגישים שהמינוס חונק, המשכורת נבלעת לבנק, או שאתם לא חוסכים מספיק? מסתבר שאתם לא לבד על מנת להתחיל ולעשות סדר בבלגן, ראשית עליכם להבין מקרוב שני גורמים חשובים:
זכרו כי אין קיצורי דרך, ההבנה לאן הולך כל הכסף לצד ניהול יסודי של התקציב יכול לסייע לכם להתנהל נכון ולהגיע לנקודת איזון ואף לחיסכון חודשי משמעותי, וכיוון כשהדברים מבוקרים והכל צפוי מראש – אין הפתעות!
בס”ד
לא פעם אדם נזקק לסכום כסף לצורך עסק רווחי ונצרך לו הלוואה באופן דחוף יען יכול להפסיד את העסק שנזדמן לו ומוכן אף לשלם בלב שלם ריבית למי שילווה לו את הסכום הנדרש כיון דאף לאחר ניקוי הריבית עדיין יש לו רווח הגון ואכן נמצא המלווה שמוכן להסתכן לתת לו הלוואה תמורת רווח הריבית שמובטח לו ואכן שניהם מסכמים את תנאיי החזר הלוואה ואת אחוזי ריבית והלוה שמח שכעת מתאפשר לו לקנות את הסחורה עד כאן הכל טוב ויפה שהרי הכל נעשה מרצונם.
אלא שכאן התורה הקדושה אוסרת על המלווה לקחת ריבית מהלוה, אלא מצווה את המלווה שילווה בחינם ואף שזה לטובת הלוה ומרצונו.
יוקר המחייה בארץ הפך לנושא המדובר ביותר בישראל, עוד מהמהפכה החברתית שהייתה בשנת 2011 אז שאוהלים הוקמו ברחובות תל אביב והתקשורת געשה ורעשה על יוקר המחיה בישראל. אולם נראה כי כל אלה לא הועילו ועדיין מדינת ישראל מובילה ביוקר המחייה ביחס למדינות מערביות על פני הגלובוס. בשנת 2016 נראה כי ישראלים הוציאו פי 1.7% בממוצע, בעוד הצריכה לנפש צמחה בכ- 3% לנפש, מה שמצביע על יוקר מחייה ההולך וגובר.
על פי הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כשליש מהישראלים חיים באוברדראפט, נכון לשנת 2015, וניתן לשער כי אחוזים אלו הלכו ועלו מאז.
נתון מעניין נוסף בעניין המינוס, הוא סקר מיוחד שערך עיתון כלכליסט שדומה לנתוני הלמ”ס, ואף חמור יותר. כ- 41% מהישראלים במינוס, בעוד 69% מהם במינוס כרוני. עוד נתון מעניין הוא העובדה שכ- 53% מהישראלים מחזירים הלוואה שהיא איננה משכנתא. בנוסף, כ- 64% חייבים יותר מ- 10,000 ₪ לבנק וכ- 36% לקחו הלוואה כדי לסגור את המינוס ולהתחיל מחדש. מיותר לציין כי החיים באוברדראפט אינם קלים עבור אנשים החיים במינוס תמידי או חד פעמי, והמצב גורם להם לפגיעה בחיים האישיים לצד פגיעה בזוגיות ובכלל באורח חייהם.
לקיחת הלוואה היא תופעה מאד נפוצה בעידן המודרני, אולם חשוב לציין כי לא תמיד לקיחת הלוואה מעידה על קשיים כלכליים. ישנם תקופות או אירועים בהם ההוצאות הולכות וגדלות בצורה משמעותית – חגים, שמחה משפחתית, לימודים או כל מקרה אחר. בתקופת החגים למשל, לפני חג הפסח הנחשב לחג “היקר” בשנה, ההוצאות גדלות במיוחד. בתקופת חג הפסח רבים מאתנו מארחים את בני המשפחה, לוקחים עוזרת בית כדי לנקות את הבית ולעזור בביאור חמץ, רוכשים בגדים חדשים לחג, יוצאים לחופשות בחול המועד וכו’. מסיבות אלה, דווקא בתקופה זאת רבים מתעניינים בלקיחת הלוואות על מנת לעבור את החג ברווחה כלכלית ולא להיקלע למצוקה נקודתית.
קשיים רבים אורבים לעם ישראל וביניהם גם קשיים כלכליים. המציאות של ימינו – יוקר המחיה, עלות המזון, מחיר ההשכלה, תשלומי המיסים והרשימה עוד ארוכה גורמים לישראלים רבים להתקשות לסגור את החודש כך שגם אנשים שעובדים כשכירים במקום עבודה קבוע ומסודר ויודעים בדיוק כמה כסף נכנס להם בכל חודש עשויים להזדקק להלוואה, בעיקר כשמדובר באירועים מיוחדים.
