יוקר המחייה

יוקר המחייה בארץ הפך לנושא המדובר ביותר בישראל, עוד מהמהפכה החברתית שהייתה בשנת 2011 אז שאוהלים הוקמו ברחובות תל אביב והתקשורת געשה ורעשה על יוקר המחיה בישראל. אולם נראה כי כל אלה לא הועילו ועדיין מדינת ישראל מובילה ביוקר המחייה ביחס למדינות מערביות על פני הגלובוס. בשנת 2016 נראה כי ישראלים הוציאו פי 1.7% בממוצע, בעוד הצריכה לנפש צמחה בכ- 3% לנפש, מה שמצביע על יוקר מחייה ההולך וגובר.

ולא די בזאת, מדינת ישראל, על פי נתוני ה-OECD מכתבה שעלתה ב- YNET , מובילה יחד עם אירלנד ביוקר המחייה. רק לצורך השוואה, יוקר המחייה גבוה בישראל ב- 20%  מספרד, שהן שתי מדינות בעלות הכנסה זהה. נתון מעניין נוסף הוא, העובדה שישראלים עובדים שעות מרובות, כאשר מספר שעות עבודה בממוצע בקרב ישראלים הוא 37 שעות שבועיות, בעוד במדינות אחרות ממוצע שעות העבודה בשבוע עומד רק על כ 33 שעות.

השאלה הנשאלת היא – מאיפה הכסף?

זה לא סוד שישראלים מוציאים יותר ויותר כסף מדי שנה, חלקם למחיה, חלקם למותרות, לחופשות וכו’. לעומת זאת, השכר נותר דומה, מחירי הנדל”ן המשיכו לטפס למעלה, הריבית על המשכנתא עלתה, וכו’. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2016 חל גידול של 15% ברכישת רכבים חדשים מאשר אשתקד, גידול של מספר נופשים מעבר לים באחוזים לא מבוטלים, ורבים נהנו גם מחופשה תוצרת כחול לבן במלונות יוקרה.

על פי הנתונים, נראה כי הכל נותר כפי שהוא, אולם ההוצאות הולכות וגדלות למרות זאת. לכאורה נראה כי במדינה מתוקנת, ככל שיוקר המחייה גבוה יותר, אנשים מבזבזים פחות ואחוזי הילודה קטנים. אך לא כך הדבר בישראל.

בשנים האחרונות, נושא ההלוואות עלה לכותרות ונראה כי יותר ויותר גופים פרטיים, כגון חברות המציעות הלוואות, חברות אשראי ועוד גופים שונים, מציעים הלוואות בצורה מעט אגרסיבית שלא כמו בעבר. אם נתבונן כמה שנים לאחור, נראה כי אדם אשר היה מעוניין בהלוואה, היה ניגש לבנק בו מתנהל החשבון שלו ונוטל הלוואה לצרכים שונים. אולם בשנים האחרונות הדבר שונה לחלוטין ונוצרה תחרות בשוק בין חברות פרטיות להלוואות, לבין בנקים וחברות אשראי, מה שמאפשר מצד אחד, לנוטל ההלוואה לקבל תנאים טובים יותר, אולם מצד שני, הקלות בלקיחת הלוואה גדולה יותר, כלומר “הכסף נגיש, רק תחליט כמה אתה רוצה”, “תוך שעה הכסף אצלך בחשבון” אלו מסרים המוכרים היטב לכולנו.

עם הקלות בלקיחת הלוואה הגיע גם “הצרכן הבררן”, שאם בעבר הוא הסתמך על הבנקים וחברות האשראי שהם האלטרנטיבה הזולה והטובה ביותר מבחינת תנאים וריביות, הוא גילה דווקא נתון שונה לגמרי שכולנו מכירים. הלוואות חוץ בנקאיות שלא סוגרות את מסגרת האשראי, נהפכו אטרקטיביות עבור הצרכן הישראלי. בקיצור, נראה שהעלייה ביוקר המחייה גורמת לאנשים לא רק לבחון על מה הם מוציאים כסף ומדוע, אלא גם לבחון את  האלטרנטיבות הקיימות בשוק כשהם מעוניינים בהלוואה.

לסיכום, מה שיפה בכל הסיפור, הוא עניין הגיוון בלקיחת הלוואות והאופציה לקחת הלוואות חברתיות כאלטרנטיבה הוגנת ואטרקטיבית ודרך להוזיל את יוקר המחייה, בדיוק כפי שמציעה חברת “בלנדר”. עד היום, נשלט שוק הלוואות הצרכנים בידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. חברת בלנדר הוקמה ע”פ מודלים מצליחים של Peer to Peer Lending שהוכיחו את עצמם בעולם, והצליחו לקצץ באופן משמעותי את פערי הריבית בין נותני הלוואה ללוקחי הלוואה.

חזור לבלוג >>