בס”ד
לא פעם אדם נזקק לסכום כסף לצורך עסק רווחי ונצרך לו הלוואה באופן דחוף יען יכול להפסיד את העסק שנזדמן לו ומוכן אף לשלם בלב שלם ריבית למי שילווה לו את הסכום הנדרש כיון דאף לאחר ניקוי הריבית עדיין יש לו רווח הגון ואכן נמצא המלווה שמוכן להסתכן לתת לו הלוואה תמורת רווח הריבית שמובטח לו ואכן שניהם מסכמים את תנאיי החזר הלוואה ואת אחוזי ריבית והלוה שמח שכעת מתאפשר לו לקנות את הסחורה עד כאן הכל טוב ויפה שהרי הכל נעשה מרצונם.
אלא שכאן התורה הקדושה אוסרת על המלווה לקחת ריבית מהלוה, אלא מצווה את המלווה שילווה בחינם ואף שזה לטובת הלוה ומרצונו.
והסיבה: שכסף ההלוואה לאחר קבלתו מהמלווה שייך ללווה כשלו ממש שהרי מתחייב על כל אונס או הפסד אם יהיה ושום טענת אונס לא פוטרת אותו מהחזר ההלוואה וכיון שהמלווה לא מפסיד בשום אופן והחזר ההלוואה מובטח לו אסרה עליו לקחת תוספת ריווח ונחשב כמו גזל אף שניתן מרצונו של הלוווה. ויש בזה כמה אזהרות ולאווים בתורה וגם על הלוה אסור להכשיל את המלווה .
ולפתור את הבעיה שלא תינעל דלת בפני לווים כיון שאף אחד לא יהא מוכן להלוות בחינם באו חכמים ותיקנו היתר עיסקא מהו מושג היתר עיסקא יבואר בלשון פשוטה
יש שני סוגי נתינת ממון סוג ראשון הוא “הלוואה” והשני הוא “פיקדון”, ההבדל המהותי בין שניהם “שבפיקדון” נתינת הממון הוא יתכן בשתי אופנים או בגדר שמירה או בתנאי של שותפות, ובשניהם תיתכן סוג של סיכון והפסד לבעל הממון לדוגמא אדם אומר לחברו שמור לי על חפץ זה ואם ייגנב לא תהא אחראי על הנזק או כדוגמת שותפות קח 1000 ש”ח ותסחר ואנו שותפים בכל בהפסדים והרווחים בשווה.
בשונה בנתינת ממון בתנאיי “הלוואה” כל האחריות על הלווה ואין על המלווה שום סיכון.
והיסוד הפשוט שכל איסור ריבית מהתורה הוא רק “בהלווואה”, כיון שאז ממון ההלוואה שייך ללווה שהרי מתחייב על כל נזק או הפסד אף באונס אבל על פיקדון אין איסור ריבית כיון שהם שותפים במסחר בשווה ואפשר לסכם אחוזי רווחים כיון שהם שותפים גם בהפסדים.
לאחר שביארנו שיש מושג של הלוואה ופיקדון ניגש לבאר את המושג “היתר עיסקא” למשל אדם זקוק לסכום של 1000ש”ח הלוואה אנו מסכמים עם הלוה שנחלק את הסכום לשניים “חצי יהא בתנאי הלוואה רגילה” “וחצי בתנאי פיקדון” כלומר תסחר בכסף ונתחלק חצי בריווח וחצי בהפסד בשווה. וכל זה על חצי הפיקדון ובזה אין ריבית כיון שזה סוג של שותפות שהרי יש צד להפסד ועל חצי מהסכום שהוא הלוואה אין “כלל ריבית” אלא מחזיר את מה שקיבל ללא שום תוספת ריבית.
ואיך זה בא לידי שהרי בהלווואה בבלנדר אז זה כך: אדם המבקש הלוואה על סך אלף ש”ח בלנדר אומרים לו שעל חצי מהסכום שזה חמש מאות ₪ הוא יהא פיקדון כלומר אנו שותפים בעסק שלך גם בריווח וגם בהפסד וממלא אין איסור ריבית, ועל החמש מאות שהוא החצי של ההלוואה אין בלנדר גובה ריבית כלל אלא את מה שלקחת אתה מחזיר בדיוק.
אלא שכעת עולה בעיה חמורה איך וכיצד יכולים בלנדר לעקוב על גובה הרווחים או ההפסדים, לכן בלנדר עושה תנאי עם הלוה שלא יהא נאמן הלוה שרק בשבועה ואם לא ירצה להישבע יייתן סכום מוסכם של אחוז מסויים עבור השותפות.
לאחר תנאי זה כאן בלנדר אומר שאם למשל גובה הריבית שנתית בשוק המסחרי הוא “שלושה אחוזים”, בלנדר מבקשים “שישה אחוזים” עבור השותפות בפיקדון ואז בלנדר כביכול מכסה את ההפסד שיש לה עבור החצי של ההלוואה שאינו גובה עבורו ריבית.
נמצא שהריבית שבלנדר גובה כביכול אינה ריבית על הלוואה כיון שנטילת ריווח על הלוואה בכל דרך ובכל סכום אסורה אלא אחוזי שותפות בחצי מהקרן שהוא בתנאיי פיקדון ואופן זה מותר כיון שיש צד של הפסד לבלנדר שאם ישבע על ההפסד לא תגבה ממנו חצי מהקרן כיון שהוא בתנאיי פיקדון.
וכאן ישאל השואל דנמצא דיתכן צד כזה שהלווה ירצה להישבע על ההפסד שנגרם האם בלנדר יתרצה לוותר על חצי מההלוואה שנתן? בזה כבר נשברו קולמוסין ובית המשפט הביע את דעתו בנושא זה במשבר הבורסה בשנות השמונים ועוד חזון למועד.
לסיכום: היתר עיסקא היא דרך שחכמים מצאו להתיר סוג של ריבית שמהותה “שותפות בעיסקא” ” לריווח ולהפסד” כמבואר לעיל.
וכיון ש”היתר עיסקא” הוא מורכב ובכל עיסקא יש שינוי בתנאי ההלוואה יש להתייעץ עם מורה הלכה מובהק.
חברת בלנדר מחזיקה ברשותה היתר עיסקא על פי הרב בנימין לובין, בד”ץ העדה החרדית וכן על פי הרב אריה דביר, ראש מכון כלכלה ע”פ ההלכה ירושלים. המאפשרת לקהל הרחב ליהנות מהלוואה בטוחה על פי רוח ההלכה.
החברה מציעה פתרון פרקטי ומהיר לקבלת הלוואה על פי היתר עיסקא. מדובר בהלוואות חברתיות, אשר ניתנות מאנשים שיש ברשותם את האפשרות להלוות כספים לאנשים אשר נזקקים להלוואה, בתנאים נוחים ובריבית אטרקטיבית.
חזור לבלוג >>